מוכנות לקריאה / נירה אלטלף

כדי ללמוד לקרוא ילדים צריכים להיות מוכנים לכך. אבל, למוכנות אין מועד מדויק. יש ילדים שמוכנים לתהליך הקריאה כבר בגיל 4 ויש כאלה שמבשילים מאוחר הרבה יותר, ללא כל קשר ליכולתם השכלית.

להיות מוכנים לקריאה פירושו להיות מסוגלים לבצע משימות מורכבות כגון: להבחין בצלילי השפה המדוברת, לדעת להחזיק עפרון בין האצבעות, לצבוע בתוך מסגרת, להשלים צורות על פי דגם, להבחין בהבדלים דקים בין צורות דומות ועוד.

בעבר מחנכים גרסו כי המוכנות לקריאה היא תהליך טבעי שאין להתערב בו. כיום מקובל להתייחס למוכנות לקריאה כאל מכלול מיומנויות שניתן ללמד ולתרגל אותן.

להלן דרכים אחדות לקידום המוכנות לקריאה:  

א. פיתוח מודעות פונולוגית:

המודעות הפונולוגית היא המודעות לרכיבים הצלילים של השפה, המתבטאת ביכולת לפרק את המילים: הברות, עיצורים ותנועות.

למודעות הפונולוגית נודעת חשיבות עצומה במוכנות לקריאה.

ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם, עולה, שילדים שבגן עבדו איתם בצורה שיטתית על פיתוח מודעות פונולוגית, רכשו את הקריאה בכיתה א' ביתר קלות ובהנאה רבה יותר מילדים שלא עבדו איתם על מיומנות זו.

כיצד מפתחים את המודעות הפונולוגית?

1.      חלוקת מילים מוכרות לילדים להברות באמצעות מחיאות כפיים וספירת ההברות.

 

2.      משחקי חריזה לרבות השמעת דקלומים ושירי ילדים תוך הבלטת החריזה, לדוגמה:
רוּחַ – תַּפּוּחַ
מברשת – רשת

 

3.      שעשועי פירוק והרכבה של מילים חדשות מההברות, לדוגמה:

שָׁ – לוֹם      כִּי – תָּה
שָׁתָה

4.      הפרדת הברה פותחת, לדוגמה:

בַּלּוֹן   –   בַּ
סִפּוּר   –   סִ

5.      הבחנה בצליל האחרון (המסיים) של המילה (עיצור או תנועה), לדוגמה:
פִּיל  –   ל
נָחָשׁ  –  שׁ
6.      הבחנה בצליל הראשון (הפותח) של המילה (עיצור), לדוגמה:
זְבוּב  –   זְ
שְׁבִיל  –  שְׁ
סְפָרִים –  סְ
סוּס   –  ס

ב.      פיתוח מוכנות בתפיסה החזותית:

1.     יכולת להבחין בהבדלם בולטים וגם דקים בין תמונות, ציורים, חפצים ואותיות.

2.      סימון הדומה, השונה או יוצא הדופן בין תמונות או איורים:

3.      הבחנה חזותית בין אותיות דומות, לדוגמה:
שׁ  שׂ  שׂ  שׂ
פ   פ  פּ   פ
כּ   כ   כ   כ
בּ  בּ   ב   ב

4.      תרגול יכולת הקישור בין הצורה הגראפית לצליל של המילה למשל, מצמידים מילים לחפצים שונים בסביבתו של הילד ועל הילד לומר או לקרוא את המילה מתוך זיהוי החפץ שאליו או עליו היא מוצמדת. הצמדת המילה דֶּלֶת על הדלת, או הצמדת המילה אָרוֹן על הארון.

5.      חיזוק השליטה של הילד בשריר היד ומיקוד הקשר בין היד לעין, לדוגמה:

ttt

צביעת שטחים ממוסגרים.

חיבור בין נקודות באמצעות קוים.

השלמת החסר לפי דוגמה.
העתקת מילים נתונות.
בניית תצרפים (פאזלים).
רקמה והשחלת חרוזים על-פי דגמים נתונים.

* * *

חשוב שהורים לא יכפו על הילדים את תרגילי המוכנות, אלא יגרמו שהילדים יבצעו אותם בחפץ לב. עם זאת, יש להבהיר כי ביסודו של דבר המשימה של טיפוח המוכנות לקריאה והוראת הקריאה מוטלת על מערכת החינוך, ולא על ההורים, כיוון שרוב ההורים לא למדו כיצד ללמד קריאה.

התרומה הייחודית של ההורים בתחום כישורי השפה היא קריאה בפני הילדים, השמעת סיפורים ושירים מגיל צעיר מאוד, והעשרת עולמו של הילד בכל הדרכים ובכל התחומים האפשריים.

עם זאת, על ההורים לעמוד על המשמר. עליהם לוודא שהמורה בדקה את המוכנות של הילדים לקריאה. אם יתברר להורים שילדם עדיין אינו בשל לתהליך הקריאה, עליהם לדאוג לפיתוח או לתגבור הכישורים החסרים, על מנת שלימוד הקריאה יהיה פשוט, מהיר ובעיקר – מהנה.