תקו"ה - תכנית להוראת קריאה והבנת הנקרא למתקשים

תקוה מב' עד ט'

תלמידים רבים מגיעים לכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי ולחטיבת הביניים ללא שליטה מלאה בקריאה. ברבים מהמקרים, מדובר בילדים שמסיבה כלשהי לא רכשו שליטה מלאה במיומנויות פענוח וכתוצאה מכך, הם מפענחים מילים בצורה שגויה המשבשת את משמעות הטקסט.

בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, תלמידים אינטליגנטיים לומדים "להסתדר" ולנחש את משמעות הכתוב. חומר הקריאה פשוט יחסית והנושאים הנלמדים מוכרים להם. החל מכיתה ג' הבעיה עולה בכל חומרתה היות שהטקסטים מורכבים יותר ויש קושי לנחש את משמעותם.

זאת ועוד, ילדים שאינם קוראים היטב, אינם אוהבים לקרוא. הכנת השיעורים והתפקוד בבית הספר קשים להם. לעיתים הם מפתחים בעיות התנהגות המחפות על בעיית הקריאה, והם עלולים אף לנשור מבית הספר. המורים יגדירו אותם כעצלים ורק לעיתים רחוקות יעלה על הדעת לבחון את מידת שליטתם בקריאה. בעבור תלמידים אלה פיתחתי תכנית המשך לליט"ף הנקראת תקו"ה, תוכנית קריאה והבנת הנקרא.

הנחות היסוד המרכזיות בתקו"ה

שליטה מושלמת במיומנויות פענוח הכתוב היא תנאי הכרחי להבנת הנקרא.
שליטה בקריאה ובהבנת הנקרא הינה בסיס להשתלבות לימודית מוצלחת בכל מקצוע.

לתכנית תקו"ה שני שלבים:

  1. שלב האיתור והאבחון של התלמידים המתקשים.
    בשלב זה מעריכים את מצבו של התלמיד בקריאה ובהבנת הנקרא ומפנים אותו לטיפול מתאים פרטני או קבוצתי.
  2. שלב הטיפול, בשלב זה נקבעת תכנית אישית לכל תלמיד לפי צרכיו.

במסגרת התכנית עוסקים התלמידים במגוון טקסטים כתובים ברמות קריאות שונות החל ממאמרים עיתונאיים קצרים, דרך ספרות יפה, ביוגרפיות, מאמרי מדע פופולארי ועד לספרי הלימוד ברמת כיתתם. המושג "הבנה" כולל כמה מישורי התייחסות החל ברמה הבסיסית של קליטה ואיתור מידע ועד להבנה אנליטית ביקורתית של הטקסט. התלמיד, שמתחיל את דרכו כקורא אימפולסיבי, לא שיטתי ובלתי מיומן, הופך בסוף התהליך הלימודי לקורא מיומן.

התכנית מלווה במערך מבחנים קבוצתיים, מהימנים ומתוקפים, שהוכנו  במיוחד בעבור התכנית על ידי מכון סאלד.

תכנית תקו"ה הופעלה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בארץ וזכתה להוקרה רבה מצד מנהלים ומורים כאחד.

פרופ' אריה לוי במחקרו על תכנית תקו"ה, כתב בין היתר כי: "הממצאים מעידים על התקדמות ניכרת של התלמידים במהלך השנה גם בהבנת הנקרא וגם בכושר הפענוח".*

פרופ' קשתי במחקרו ציין: "המנהלים סבורים כי התכנית משפיעה במידה רבה על התלמידים (קידום תלמידים חלשים, שיפור בדימוי העצמי של התלמידים, וכו')… רוב המנהלים דרגו את מידת השפעתה הכוללת של תכנית תקו"ה כרבה ואת שביעות הרצון הכוללת מהתכנית כגבוהה". **

*טיפוח קריאה והבנת הנקרא אצל תלמידים מתקשים בחטיבת הביניים, דוח הערכה – בדיקה מנתבת, ציפורה ליברמן, מיכל לוי-קרן, אריה לוי, ירושלים 1994, עמ' 55.
**יצחק קשתי ואחרים, תכנית התערבות של הוראה דיפרנציאלית בחטיבות הביניים, אוניברסיטת תל אביב, דצמבר 2001, נספחים, עמ' 65.