שיטת ליט"ף להוראת הקריאה בכיתות א'

שיטת ליט"ף להוראת הקריאה בכיתות א', אותה פיתחתי בתחילת דרכי בהוראה בשנות השבעים, מבוססת על הגישה הפונטית המקובלת כיום בארץ ובעולם. מתוך אמונתי שכל ילד וילדה יכולים ללמוד לקרוא, לרבות ילדים עם צרכים מיוחדים. הוראת הקריאה בשיטת ליט"ף מלווה בגישה דיפרנציאלית להוראה המאפשרת ללמד קריאה בכיתות הטרוגניות, תוך התייחסות אינדיווידואלית לכל ילד וילדה בנפרד.

יישום הגישה הפונטית להוראת הקריאה בשיטת ליט"ף

יישום הגישה הפונטית בליט"ף נעשה בדרך ייחודית, שיעילותה הוכחה כאמור, במחקרים שנערכו מטעם משרד החינוך.

המטרה המרכזית של  הוראת הקריאה בליט"ף היא הקניית מיומנויות פענוח והבנת הנקרא. מניסיוני עמדתי על כך שילדים קוראים היטב ומבינים את הנקרא רק כאשר הם שולטים היטב בפענוח כל סימני השפה הכתובה.

האותיות והתנועות נלמדות בליט"ף ביעילות ובמהירות מתוך הקשר של מילים שלמות באמצעות אוצר מילים קטן יחסית, 40 מלים בלבד, כולן מוכרות לילדים מתוך עולמם.

אני מתנגדת עקרונית ללימוד נפרד של אותיות ושל תנועות מפני שמדובר בשינון ולא בלימוד משמעותי. לימוד האותיות והתנועות מתוך הקשר של מילים שלמות, מוכרות לילדים, הופך את הלימוד למשמעותי. הכרת סימני הכתב בשמותיהם אינה מטרה לעצמה. המטרה היא פענוח והבנת הכתוב.

השליטה בפענוח כל מרכיבי השפה הכתובה נרכשת בליט"ף בתוך קונטקסט של מילים, משפטים וסיפורים קצרים. הילדים לומדים לפרק מילים להברות פתוחות וסגורות וליצור מההברות שפורקו מילים חדשות, משפטים חדשים סיפורים ושירים.

היכולת לפרק מילים ולהרכיב מלים חדשות מהברות ומאותיות של מילים מוכרות, מרחיבה במהירות את אוצר המילים של הילדים, ומקדמת את הפיכתם ללומדים עצמאיים.

הגישה הדיפרנציאלית להוראת הקריאה בשיטת ליט"ף

אני מאמינה שכל ילד יכול ללמוד לקרוא, לרבות ילדים חריגים, ודיסלקטים, בתנאי שההוראה תהיה דיפרנציאלית ואינדיווידואלית ותתייחס לקצב וליכולת של כל ילד.

לדעתי, לא ניתן ללמד קריאה בבתי ספר בצורה פרונטאלית, מפני שיש פערים גדולים ברמת הבשלות וההתפתחות של הילדים. כאשר מלמדים באופן דיפרנציאלי, ניתן ללמד בו-זמנית ילדים שנמצאים בשלבים שונים של תהליך רכישת הקריאה ולהבטיח שכל ילד יתקדם כפי יכולתו.

חומרי הלימוד בתוכנית ליט"ף נבנו מתוך הכרה בשונות שבין הילדים והם מותאמים ללמידה בקבוצות.

כלי האבחון הנלווים לתוכנית ליט"ף מאפשרים לאתר תלמידים מתקשים במהירות, להתאים להם חומרי לימוד ולקדם אותם מהמקום בו הם נמצאים.

שלבים ברכישת הקריאה

כשגיבשתי את שיטת ליט"ף דירגתי את תהליך רכישת הקריאה ל-7 שלבים, כאשר בכל שלב נלמד עיקרון אחר של שפת הכתב. מכיוון שקריאה מחייבת שליטה בכל מרכיבי השפה הכתובה, לא ניתן לדלג על שום שלב ובכל שלב על הילד להגיע לשליטה מלאה בנלמד.

דירוג תהליך הקריאה לשלבים מאפשר להבחין בקלות בהתקדמות הילדים בתהליך רכישת הקריאה ולאבחן במהירות באיזה שלב נמצא הילד ובמה הוא מתקשה. יש ילדים שמתקדמים בתהליך בזמן קצר ויש כאלה שבכל שלב ושלב צריך לחזור ולתרגל איתם את הנלמד, ולעיתים גם לחזור לשלבים הקודמים.

שלב 1 – בשלב זה הלומדים תופשים את המילה השלמה כיחידה אחת, מעין ציור.

שלב 2 – בשלב זה הלומדים מפתחים יכולת לפרק מילים להברות ולהרכיבן מחדש.

שלב 3 – הלומדים מפתחים יכולת להרכיב מילים חדשות שלא נלמדו מההברות שנלמדו.

שלב 4 – בשלב זה הלומדים מפתחים יכולת לפרק הברה סגורה, לשמוע את צליל העיצור הסוגר ולהגות אותו.

שלב 5 – הלומדים מפתחים יכולת לזהות את צלילי הצירוף שנשאר מתוך ההברה הסגורה שנפתחה, להגות אותו ולקרוא מילים חדשות מכילות צירוף זה.

שלב 6 – הלומדים מפתחים יכולת לפרק הברה פתוחה ולקרוא את התנועה שבה, ולאחר מכן לקרוא מילים חדשות המכילות תנועה זו.

שלב 7 – הלומדים מגיעים ליכולת לפענח אוטומטית טקסט שלא נלמד לקרוא בו בשטף, ברהיטות ולהבינו.

לכל שלב כלי אבחון המאפשרים לעמוד על התקדמות הילד. אם למשל ילד לא מסוגל לחלק מילים להברות ולחבר מילים מאותן הברות, ניתן לאבחן את הבעיה ולהתאים לו חומרי למידה לפי רמתו ולקדמו בהתאם.

קריאה בהבנה מחייבת שליטה באוצר מילים גדול, הכרת מושגים וידע עולם. ככל שהילד קורא בקלות רבה יותר, הנאתו מהקריאה גדלה והמוטיבציה לקרוא עוד, גדלה. עם הקריאה גדל אוצר המילים ומתרחב עולם המושגים. כאמור, התנאי לקריאה בהנאה הוא פענוח נכון ואוטומטיזציה של הפענוח. קריאה לא נכונה של מלה אחת – עלולה לשבש לא רק את הבנת המילה, אלא גם את הבנת הנושא כולו. ילד שישלוט היטב בפענוח, יאהב לקרוא וירחיב בכוחות עצמו את אוצר המילים והמושגים שלו.

תוך כדי קריאה, הילד נתקל במילים שאינו מכיר. יש ללמד אותו להשתמש בהקשר כדי להבין את המילים הללו.

להלן תיאור גרפי של 7 השלבים ברכישת הקריאה

גרף שלבי השיטה